| 1922 |
|
כבוש אדמות גשר ע"י קבוצת פועלים שעבדו בכביש צמח-טבריה.
יוצאי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה. |
 |
|
| 1924 |
|
| בחודש יולי באים יוסף ברץ וקלמן שץ לקבוצת הבניין "אחדות" בירושלים ומציעים להם לעבור לגשר להתיישבות. אלו שולחים שליחים את החברים קרפ ואת מהרשק – "לרגל" את המקום. הם חוזרים לירושלים משולהבים. בספטמבר אותה שנה עוברים בשני מחזורים 33 חברי "אחדות, מירושלים לגשר ואתם ילד אחד. |
 |
|
| 1925 |
|
| הילד הראשון נולד במקום. |
|
|
| 1926 |
|
החריש העמוק הראשון בגשר על ידי 10 זוגות פרדות. חריש וזריעה באדמת דלהמיה.
התחלת מפעל החשמל בנהריים. |
|
|
| 1927 |
|
| פלוגות ג'ידרה ועין טבעון מצטרפות לגשר. |
|
|
| 1928 |
|
ינואר. במשק 80 חברים, 13 ילדים. בנהריים עובדים 30. גן ירק בגשר – 35 דונם; 10 דונם מספוא – תלתן בהשקייה. ברפת 35 פרות. בלול 260 עופות. הטלה 90 ביצים ביום.
אפריל. מו"מ עם פיקא על הקמת הנקודה. מציעים להתיישב במנחמיה, אבל לא כקיבוץ. הופיע הארבה והשמיד את כל היבולים.
נטיעת הפרדס הראשון. יסוד הספריה. ביומן מס. 5 כתוב: "הוחלט להניח יסוד לספריה עצמית. נרכשו 90 ספר. על ספרים רבים כגון: "האכרים" של ו.רימונט, "פומה גורדייב" של מ. גורקי, כתבי פרץ ואש, ביאליק ושמעונוביץ – נרשמים מדי חודש בחודשו."
"הוחלט להוציא עיתון בע"פ לכבוד ראש השנה תרפ"ט.
ועדת התרבות דורשת להגדיל את החתימה על "דבר" עד ל – 5 אכס' עד אז התקבלו 2 אכס', בחדר האוכל.
|
|
|
| 1929 |
|
ינואר. ניטע מטע בננות – 10 דונם – בשתי חלקות. משא ומתן עם פיק"א על התיישבות בבגורה. מאורעות 1929. הגברת השמירה. הגיעו 9 חברים מהכשרת בורוכוב בפולין, מהעליה החמישית.
תנובת החלב – 48,500 ליטר בשנה!!!
|
|
|
| 1930 |
|
גמר העבודות העיקריות בנהריים. הפסקת העליה בעקבות מאורעות 1929.
במשק 114 חברים. שלחנו בננות לחיפה ול.. מצרים. תנובת החלב השנתית היא 54,000 ליטר (2837 ליטר לחולבת). נרכשו רדיו ופטיפון במחיר של 5 לירות ארץ ישראליות.
|
 |
|
| 1931 |
|
| מו"מ עם פיק"א על סידור השקייה בדלהמיה על שטח של 250 דונם. המהנדס רטנר הוזמן לקביעת מקום הנקודה בדלהמיה. מחכים לפרנק מפיק"א שיקבע סופית אם בכלל נעבור לדלהמיה. |
|
|
| 1932 |
|
| התחלנו לעבוד במחצבת הגבס של רוזנפלד במנחמיה. שלשה מחברינו: מנחם יפה, מכאל בן דוד גלמן ושמואל אוסקובסקי ז"ל, נהרגו בתאונת דרכים בחיפה. |
|
|
| 1933 |
|
הוחלט לא לחכות להסכמת פיק"א ובזמן זריעת החורף להקים צריף בדלהמיה.
ביומן מס. 171 כתוב בין היתר:
מהחלטות האספה:
לאחר שנוכחנו, שהתקוה האחרונה לפתרון שאלת התיישבותנו ע"י קניית אדמה בה-שטפה בוטלה, המשק החליט:
- להטיל על יוסף אידלמן לגשת באופן דחוף לסדור תכנית הנקודה בדלהמיה, ותכנית רפת בטון.
- להקים צריף לדירות בדלהמיה במשך חודש חודשיים.
- לקבוע קבוצת בניין – 6 חברים לפחות.
הגיעו העולים הראשונים מגרמניה, 2 חברות ו- 9 חברים.
|
|
|
| 1934 |
|
בונים את הרפת הראשונה בדלהמיה. אפילו הועד הפועל של ההסתדרות מתנגד לפעולה "מהפכנית" זו ומאיים בהוצאתנו מההסתדרות.
הספקנו לצקת כמחצית מהרפת השניה ואז הופיעו אנשי פיק"א, מזכיר בית המשפט ושוטר. התחייבנו בחתימה להפסיק את הבניה.
קדחנו באר. הגיעו עד לעומק של 100 מטר. המים מלוחים. הפסקנו את הקידוח.
- במחסן הבגדים 170 חבר ו- 16 מחוץ למחסן.
- לגשר הגיע הפסנתר הראשון.
|
 |
|
| 1935 |
|
| יוצקים את בית הילדים הראשון. חבור טלפון מצמח לגשר ולדלהמיה. |
 |
|
| 1936 |
|
חברת נוער א' מגרמניה הגיעה למשק (פברואר). 48 ראש צאן, מבשר העדר הגדול, הופיעו.
אפריל. בפעם הראשונה חגגנו את הפסח בדלהמיה.
אוקטובר. הופיע הרדיו הראשון בדלהמיה.
בגלל המצב הבטחוני חלק מהילדים העברנו לדלהמיה. הצפיפות איומה. חלק גדול מהחברים חוזרים ערב ערב לגשר, לשמור על הנקודה.
מספר הנפשות בדלהמיה – 370. שלחנו משלוח ראשון של בננות מדלהמיה (רבע טון).
|
 |
|
| 1937 |
|
פברואר. נטענו את הכרם הראשון בדלהמיה על שטח של 68 דונם. מתחילה בנית הבתים הקטנים.
המסגריה עברה לדלהמיה.
דצמבר. דנים בהקמת בית חרושת לשימורים.
|
|
|
| 1938 |
|
נקבע סופית השם לנקודה: אשדות יעקב ע"ש הברון ג'יימס רוטשילד מאנגליה וליומן: אשדות.
מרץ. קיבלנו את חברת הנוער השניה.
מאי. 12 חברים יצאו לעבודות הגידור בצפון נגד הכנופיות.
- הנהלת הרכבת קבעה תחנה לאשדות יעקב.
- האקודוקט התחיל לפעול.
יולי. המחזור הראשון של בית הספר מסיים. ביומן מס. 523 בעמ' הראשון: "לבוגרי בית הספר לצעדכם לקראת חיי עבודה, ברכת אחים ויד אחים. גירכו נא עוז להיות בין המעפילים כי עוד רבה הדרך..."
- יריות על גשר.
- 30 איש עסוקים בשמירה באשדות, בגשר, במכוני המים ובשדות.
- 12 חברים יצאו לעבודת חוץ לסדום.
אוקטובר. נפתח בית חרושת לשימורים.
|
 |
|
| 1939 |
|
באו לגשר ראשוני הנוער אשר לידיהם תעבור הנקודה. רובם נוער א' שהיו אצלנו.
ספטמבר. פרסום הספר הלבן.
דצמבר. בצד הצפוני של המשק סידרו מסלול תעופה.
|
 |
|
| 1940 |
|
| איטליה נכנסת למלחמה. האפלה במשק, בונים מקלטים. חמשת החברים הראשונים התגייסו לצבא הבריטי. |
|
|
| 1942 |
|
| 35 חברים וחברות בצבא. 16 בפלמ"ח ו- 16 נוטרי חופים. סה"כ 57 מגוייסים. |
|
|
| 1943 |
|
| ילדי טהרן הגיעו למשק. |
 |
|
| 1944 |
|
| תנובת החלב הגיעה ל – 2,000 ליטר ליום (מרץ). הבנים הראשונים נתקבלו כחברים למשק. יומן מס. 915 מוקדש כולו למאורע זה. |
 |
|
| 1945 |
|
בוגרים במשק 608, ילדים 394 (חודש מרץ).
מלחמת העולם השניה נגמרה.
|
 |
|
| 1946 |
|
חיילינו מתחילים לחזור הביתה.
יוני. השבת השחורה. ביומן מס. 982 : לחברים הרבים ברפיח הרחוקה, שלום רב מהבית, מכל החברים, הנוער והילדים. מגינות הנוי היפות ומחום הקיץ שלנו – הכל מחכה לכם בקוצר רוח. חזקו ואמצו!
|
|
|
| 1947 |
|
| החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל. הטרור הערבי מתחיל מחדש. |
 |
|
| 1948 |
|
מכונית שלנו נשרפה בדרך השיירות לירושלים.
- כבשנו את משטרת גשר ואנו מופגזים על ידי הירדנים (אפריל).
- במשטרת צמח נמצאים הערבים.
מאי. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. פינוי הילדים מגשר ואחר כך גם מאשדות.
ביומן מס. 1062 כתוב: "היום יום 24 במאי, עשרה ימים מאותו יום מיוחד ומיוחס, 10 ימים שעושים היסטוריה ואורכם כ-10 נצחים.
מדינת ישראל הוכרזה, והריםישמעאל יד עליה. ואף עמקנו השקט נזדעזע. ואל משואות שער הגולן ומסדה נושאים אנו את עינינו כי אין רואים עוד את שני מגדלי המים שהיו מתנשאים למרחוק. ואשדות הגדולה וההומיה רבת העם, שבתה ממלאכה ושיקטה מרעיד...
- הוטלו שתי פצצות על המשק, שהתפוצצו על המדרכה בין בית התינוקות לבין חדר האוכל של בית הספר. בית התינוקות ניזוק קשה.
- 42 חללים נפלו בנסיגה מצמח וביניהם שני חברינו: אלכס קלוגר ויצחק ליבוביץ ז"ל. אנשי הכתה עליה פקד יצחק ליבוביץ מסרו על התנהגותו האמיצה של יצחק, שכיוון והדריך בפיקוד נכון את הנסיגה הראשונה מצמח ואת הנסיגה השניה מתחנת המשטרה אל דגניה. דאג לסדר עד לרגעו האחרון.
- אוקטובר. ילדינו חזרו הביתה.
|
|
|
| 50 - 1949 |
|
| תום המלחמה. חיכוכים אידיאולוגים ומחלוקת חריפה מתגלעת בין תומכי סיעה ב' לאנשי מפא"י. המיעוט פורש ומצטרף למפ"ם. |
|
|
| 1951 |
|
ינואר. הופיע היומן הראשון באשדות עם התוספת – "יומן הרוב במשק". רק באוגוסט 1951 הכתובת היא: אשדות אחוד הקבוצות והקיבוצים.
ספטמבר. הפרדת בית הספר.
|
 |
|
| 1954 |
|
| חנוכת חדר האוכל לכבוד ראש השנה תשט"ו. |
|
|
| 1957 |
|
| מאי. הפרדת הדואר. (חברים! מהיום יש לציין על המעטפה אשדות, האחוד). |
|
|
| 1958 |
|
הקיבוץ המאוחד פינה את הדירות שבשטחנו.
נפתח מכון החליבה.
|
|
|
| 1960 |
|
| מאי. חונך בית קרפ, אשר טרם הושלמו סידוריו. |
|
|
| 1963 |
|
| חידוש קבלת עולים חדשים. ביומן מס. 325 ביולי כתוב: קבלנו את שתי המשפחות הראשונות מארגנטינה. |
|
|
| 1964 |
|
פברואר. התקיים חודש עיון בנושאים: כלכלה, מדע ופולקלור.
אפריל. פגישה עם עולים מרוסיה, שבאו לביקור בקיבוץ.
|
|
|
| 1965 |
|
יוני. הגיוס לחצילים נמשך והחברים מבצעים אותו בנפש חפצה. מראה מרהיב לראות את החברים הרבים – לעיתים 90 איש – יוצאים יום יום לפנות ערב להורדת חצילים.
יולי. מחזור י"ט מתקבל לחברות. 22 בנות ובנים.
אוקטובר. נורתה אבן פינה למכון החליבה החדש.
|
|
|
| 1967 |
|
ינואר. החלט על רכישה מרוכזת של 40 מזגני אויר.
פברואר. הפסקת עבודת פועלים שכירים בבננות.
מוסדות ההסתדרות הבטיחו מקומות עבודה לפועלים.
יוני. כוננות. מלחמת ששת הימים. בנופלים שני בנינו – חברינו: יוחאי קורן ובארי אורן ז"ל.
|
|
|
| 1968 |
|
מלחמת ההתשה הגיעה אלינו.
בינואר נפל פגז מרגמה של 60 מ"מ ליד המקלחת הצפונית לשעבר. עקב ריבוי ההפגזות והפצצות פתע של ישובים בתקופה האחרונה, נכנסו לתוקף הוראות על כוננות וכניסה למקלטים.
16.2.68 – יומן 40: ביום 8.2.68 עלתה על מוקש עגלת הבננות. קיפדו את חייהם חנן מוצרי וחנן לרנר ז"ל, יהודה חלק ז"ל נלקח לבי"ח פוריה פצוע קשה ושם נפטר ב 10.12.68 . בין הנספים מתנדב שויצרי גבהרד קלר ז"ל. בין הנפגעים עזריאל זאבי השוכב בבית החולים.
1.3.68 – יומן 411: נתקיימו פגישות עם אלוף פיקוד הצפון ומפקד החטיבה. הובטחה עזרה והיא ניתנת.
22.3.68 – יומן 413: ביום 14.3.68 נהרג חגי ענבי ז"ל בעלות העגלה בה נסע על מוקש בשדות דושן.
12.4.68 – יומן 414: הפגזה כבדה על המשק ממרגמות של 120 מ"מ, ותותחים של 25 ליטראות.
21.6.68 – יומן 417: ביום 4.6.68 הפגזה כבדה על המשק, נהרג מתנדב מהארץ טרייויס ז"ל, יליד ירושלים. בהפגזה זו נפגעו מבני מגורים.
29.11.68 – יומן 421: בעזרת האחוד גויסו חשמלאים מהמשקים לביצוע עבודות חשמל ביטחוניות.
- יחידת בינוי של חיל הים המונה 25 בעלי מקצוע באה ליומיים למשק.
22.11 – 23.11 – התקינו חשמל לאחד המקלטים וכן השלימו יציקת מדרכות למקלט 18.
במשך השנה נסללו כבישי אספלט בשדות שלנו ע"י משרד הבטחון למען מנוע מיקושים.
14.7.68 – יומן 424: ההפגזות נמשכות כרגיל. נתקבל שי מאת משרד החינוך לילדים היושבים במקלטים: פטיפון, טייפרקורד, מכונת הסרטה וטרנזיסטורים מספר.
19.12.68 – יומן 426: ביום 16.12.68 הונחה אבן הפינה לחדר האוכל החדש. נוכחו אורחים ממשרד השיכון והח' אברהם הרצפלד. את מגילת אבן הפינה הניח הח' הרצפלד.
|
|
|
| 1970 |
|
רה"מ גולדה מאיר ואלוף הפיקןד דדו עורכים ביקור באשדות ובשיחה עימם מועלה הצורך בחדרי ביטחון. בנובמבר מתחילה בנייתם.
ביוני נופל אלי עודד בעלותו על מוקש בשדות מבוא חמה.
ליל הסדר נחוג באגף הדרומי של חדר האוכל החדש.
|
 |
|
| 1971 |
|
"לוג מוצרי פלסטיק" נחנך ומתחיל את עבודתו האשדות במקום בו שכן "אשד".
בחנוכה חונכים את חדר האוכל החדש.
|
|
|
| 1973 |
|
פורצת מלחמת יום הכיפורים בה נופל בננו יעקב ברקאי. חברים רבים מגוייסים.
מעבר הדרגתי להשקיה סגורה במקום הצפה.
|
|
|
| 1974 |
|
| רוב מגוייסי המלחמה משתחררים. מחליטים על איחוד בתי הספר היסודיים שלנו ושל המאוחד. נרכשים מכשירי טלוויזיה עבור כל החברים. |
 |
|
| 1975 |
|
| חגיגת יובל החמישים לאשדות. עברנו את מחסום 600 נפש. |
|
|
| 1976 |
|
| מתקיים "ערב אנטבה" (לרגל המבצע עליו פיקד דן שומרון) בנוכחות שר הבטחון שמעון פרס. מעבר ללינה משפחתית – ניבנות 4 יחידות ראשונות. נבחרה ועדה לטיפול בקשישים ולהקמת חדרי חולים. |
|
|
| 1977 |
|
| 12 אשקוביות נרכשות עבור חברת הילדים. בבננות עוברים לשיטת שינוע חדשה – פסים. |
|
|
| 1978 |
|
| נחתם הסכם קמפ – דיויד. נחנך מגרש הטניס. נבנה מרכז מזון לרפת מדרום לשער הדרומי. מועדון הזמר של שרה'לה שרון מקבץ אליו מאות בני עמק למפגשים דו שבועיים עם שירונים. |
|
|
| 1979 |
|
המכוורת נמכרת. טכס חנוכת מפעל המים בסירין. גידול אבטיחים ראשון נמכר לייצוא. ניקנים מספר זוגות תלת אופן לחברינו הוותיקים. משפצים את המאפיה ומספחים אותה לכל בו. בריכת השחיה מרוצפת באריחי קרמיקה.
הסתיימה בניית לול מבוקר גדול.
|
|
|
| 1980 |
|
| נקבעת מטפלת לקשישים. |
|
|
| 1981 |
|
טלוויזיה צבעונית נקנית למועדון לחבר. "פסח סגור" בשל מחלת הפה והטלפיים.
מועדון חדש נחנך במקלט חדר האוכל. חדר עיון הופך למבנה תעסוקה מוגנת (בית יצירה) לקשישים. תפקיד חדש – מזכירה טכנית.
|
|
|
| 1982 |
|
| נפתחת מרכולית חדשה. מושלם שלב א' של פרוייקט הטלפונים. |
|
|
| 1983 |
|
| ילדי גשר מצטרפים לבית החינוך. רישיונות נהיגה לבני י"ב ימומנו מעתה על ידי גיוסים. מוקמת רשת וידאו חדשה ונפרשת אנטנה מעל מגדל המים. עברנו את מחסום 700 נפש. |
|
|
| 1984 |
|
| מחליטים בצער על חיסול הכרם. המקלחת הציבורית נכחדת מן הנוף. נחנכת מכבסה חדשה ונריית אבן הפינה למרכז סיעודי. נחוג חג השישים. |
|
|
| 1985 |
|
| נחנך "בית אחדות" ושני בתים בשכונת התמרים. נסלל כביש אופנים מאשדות לאפיקים. |
|
|
| 1986 |
|
| מצב כלכלי קשה. טיטולים תופסים את מקום חיתולי הבד הוותיקים. שתי גננות שכירות בגנים. כביסת חיילים – חידוש מסייע. |
|
|
| 1987 |
|
| הנהלת חשבונות עוברת למבנה חדש. מוקם ענף חדש – יענים. שיחות טלפון נרשמות במחשב ומדווחות לחברים. "תור אופן" יוצא לדרך וכך גם "קול אור". |
|
|
| 1988 |
|
| פורקה פינת החי – הפעם סופית. |
|
|
| 1989 |
|
סיפור האין מזוזות בחדר האוכל מכה גלים וגורר כתבה בעיתון החרדי "יום השישי" וגם ברדיו. המזכירות נדהמת לנוכח הגילויים ועוסקת בשאלה כיצד דלף המידע.
ההצגה "מעלה קרחות" שכתב אפריים סידון עולה על בימת "בית קרפ" לציון 65 שנות.
נפתחת חנות לבגדים משומשים. הגזבר (דני קורן) מציין שמצבנו נשאר כשהיה, לאמור: משק מאוזן עם עיניים קטנות וידיים גדולות שמטרתו לשמור על גודל העיניים ולחזק את הידיים.
אליהו כהן מדווח שהמצב ב"בית קרפ" בכי רע ובמצבו הנוכחי הוא מערער את כח העמידה הנפשי של בעל הבית שלו...
האסיפה מחליטה על עקירת חלקת האשכוליות הלבנות ממזרח לכביש הראשי. מקורות יודעי נייר ב"לוג" מציינים שמאז כניסת רונן ז. לכס המנכ"לות, כמות החומר הכתוב שמפיץ המפעל גדלה פלאים ומציעים להקצות שעה מיום העבודה לטובת קריאה.
לאור גניבות חוזרות ונשנות מחליטים על סגירת חלונות המכבסה בשעות הלילה.
חורף קר וגשום במיוחד. ענף היענים קורם עור וביצים בעזרת יחיאל רגב ובארי אופיר. חוגגים לראשונה (ולאחרונה) את יום הגבר.
|
|
|
| 1990 |
|
| חגיגת ריקודים מרהיבה לציון יובל 66. מטפלות מגזר החינוך מקבלות פטור מקיפול כביסה. בבית הקברות מוצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה. אושרה רכישת צלחת לקליטת ערוץ שתיים. הוקמה ועדת חדר כושר. שמונה בנים ובנות מתקבלים לחברות בהצבעה גלויה. נדחיית הצעת המזכירות לבטל את ארוחת הבוקר. חברת "רעות" חותמת את פרק חברות הנוער בתולדותיה של אשדות. מקימים את "בית האומנים" סמוך למגדל המים (מישהו זוכר מה זה???). קבוצת הצועדות של עמק הירדן מתאחדת בשנית. טרקטורון חדש ומנקר עיניים ניקנה עבור הבננות. צוות המרגמה של אשדות בראשות אורי שפירא ז"ל מסייע לצה"ל בירי פצצות תאורה בעיצומו של "פרש תורכי". מבוטל הסיבסוד על סיגריות ומוצרי היגיינה. "במבי" מחליט להשאר באנגליה. מד הגשם חובל בפעם המי יודע כמה. החבר'ה שלוקחים חלב מהטנק שברפת נקראים להרתיח אותו. |
|
|
| 1991 |
|
ההפרטה כוללת מעתה גם עיתונים וחבילות. הג'ארה הוותיקה של גשר הישנה שבה לשכון במקומה הקודם. תמה תקופה בתולדות חדר האוכל – עוברים להגשה עצמית גם בימי שישי וחג. נפתח אולפן עבודה לעולים מחבר העמים. עברנו בשלום יחסי את מלחמת המפרץ. תם עידן הסרטים ב"בית קרפ", עוברים לבית דווידקה.
ההאנגר הוותיק של אשדות פורק מנכסיו ומועבר למוזיאון חיל האויר.
ענף חדש – "רכב אשדות" מוסך לתיקונים וסוכנות למכירת רכב חדש של רשת צ'מפיון.
|
|
|
| 1992 |
|
| הרי סירין עוטים שיכבת שלג – עולים למעלה לחוש את הלבן. חורף גשום וסוער במיוחד. 'קול אור' על סף סגירה. 'השכונה הפולנית' ו'בית הלורדים' מפנים מקומם לטובת בנייה חדשה לצעירים הוותיקים. צי הרכב הולך ומתעצם. הסדר סרטים עם מנחמיה. |
|
|
| 1993 |
|
ממחשבים את הכל-בו. 'שכונת הבננה' הופכת מדימיון למציאות. קן צרעות מתגלה בבית הקברות. עמוס כרמלי וצוות ערוץ אחד חושפים טפח מסבך בעיותיה של אשדות המאוחדת.
צביקה זקצר ושרה'לה רוזנבלום זוכים בפרס המועצה.
יצחק מאור הולך לעולמו וקוטע חוליה חשובה בשושלת היוחסין של המקום.
אליהו כהן, צלם ידוע ועתיר זכויות, נפטר.
טיול בלתי נשכח לתורכיה מעצב זהות חדשה ומאחד את פרטיה של אשדות ליחידה מלוכדת.
|
|
|
| 1994 |
|
אשדות חוגגת יובל 70 בשורת ארועים ששיאם מופע לייזרים מרהיב. חילופי גברי ברפת: גל יוצא, איתן נכנס. נכרתת חורשת האקליפטוס הוותיקה שלצד בריכת האגירה. יוסי ב. פ. הופך ממנהל ייצור ב"לוג" למנהל המשק הצרכני. מסע אופניים יוקרתי לאי השכן קפריסין. אשדות הופכת "בית ראשון במולדת" עבור משפחות מחבר העמים.
אחרון סדרני עבודה (י. גל) מסיים תפקידו לבלי שוב. "לוג" כמעט מונפקת בבורסה התל אביבית. פריצת דרך לקראת הסכמי שלום עם ירדן והפלסטינאים. גל טרור פוקד את ארצנו. מוטלת "ברירת קנס" על מפקירי שערים ונפקדי רופאי שיניים. שכונת הפרחים הולכת בעקבות הבננה. מספר משפחות ותיקות עוזבות את אשדות.
|
|
|
| 1995 |
|
דו קרב תרבותי בין המצדדים בשיפוץ הספריה לבין שוחרי הג'קוזי מסתיים בניצחון הרוח. כוכבי הפרטת המזון הם הלחם, החלב והירקות שמסמלים את סיום עידן הצריכה החופשית. מקבלים נוער ללא הורים (נעל"ה) מרוסיה. שיא ילודה: 13 ילודים ובהם שלישיה, תאומים ושמונה בודדים. "לוג" זוכה בתואר כוכב הזהב עבור סט מוצרי אמבט של רשת מלונות דן. מוקמת יחידה למשאבי אנוש. רפת ב' נמחקת מעל פני האדמה.
יצחק רבין נרצח בכיכר.
|
|
|
| 1996 |
|
שמונה לידות. הדיסקו מתמסד וגוזר קופונים לרווחת הדור הצעיר. נפרץ מחסום ארבעה מליון השקלים במכירות חברת "לוג" ומתמנה לה מועצת מנהלים. אשדות מארחת את חברי וילדי ראש הנקרה בעיצומם של 'ענבי זעם'. 'קשת אוריון' יוצא לאויר העולם עם 'בוקר טוב' – תוכנה לאסטרונומים צעירים . ענף חדרי האירוח מתרחב למבנים זוגיים ומעוררי נוסטלגיה כמו: רפת, לול, פרדס ועוד.
מזפתים את כביש הגישה מחדש. לראשונה במקומותינו נפתח באשדות 'בית ספר למנהלים'. עלון האלף יוצא לאור במהדורה חגיגית. אחד מאחרוני הפרשים התורכים מתעכב אצלנו לזמן קצר. גרעין 'גשר' מארה"ב עושה עלייה ומתגייס לצה"ל. חילופי גברי בצמרת הממשל המקומי: שאול במקום מנחם בריכוז המשק, עליזה במקום דני בגזברות, דורון במקום יונתן על כס המזכיר.
|
|
|
| 1997 |
|
| תנופת הילודה נמשכת במלוא עוזה. קבוצת נעל"ה מספר שתיים מגיעה אלינו מערבות רוסיה. טלפונים סלולרים הופכים מטבע סחיר המצוי ברשותם של רבים. מתמחרים את עבודת החברים. תקנון חדש לצעירים. מתנגדי השינוי וגם תומכיו מפעילים לחצים מתונים על המזכירות לזרז או להקפיא הליכים. 'מול גלעד' מתעד מאה שנות ציונות. 'לוג' חוגגת כ"ו שנים להיווסדה. כנס בינלאומי של סוכני נסיעות (גו-גלילי) מתארח באשדות. שוחטים עוד 'פרה קדושה' – התרופות מופרטות. אשדות חוגגת 72. 'לוג' מצהיר על נכונותו לשלם לחברי אשדות עבור שעות נוספות. דיונים רב-גיליים סוערים עוסקים בעתיד הקיבוץ, לוותיקים זה מזכיר את ימי הפילוג. 'מסמך העקרונות' מאושר בהצבעה שנייה ואשדות יוצאת לדרך חדשה. |
|
|
| 1998 |
|
| שפל חסר תקדים בילודה – 3 תינוקות בלבד. 'בית אחדות' מצטרף לעידן החדש והופך למרכז רווח. מגזר הבריאות יוצא להתאוורר ביום כיף. הנגריה הופכת למודרנית בזכות מכונות חדשות. שולי ועפרה לוי עומדים יפה בסופת הוריקאן שמתרחשת בקריבים. 'לוג' רוכשת את הראשונה בסידרת המשאיות הכפולות והופכת לשם דבר בכבישי הארץ. גידול העכובית (עקוב) עולה על שולחן הדיונים. 'לוג' תורמת אלפי בקבוקים לטובת ילדי הונדורס שנפגעו בשטפונות. בעליה החדשים של 'קניאל' מחליטים שלא לרכוש את 'לוג' שמאיים בתביעה משפטית. שניים מטובי בנינו מקימים במו ידיהם מסעדה סמוך לצומת הכניסה. תשלום עבור עבודת שבת בענפים מגביר את המוטיבציה. 'מנהל עסקי קהילה' זה שמו המשודרג של מרכז המשק. נסגרת חנות ההלבשה הוותיקה ששירתה אותנו בנאמנות שנים לרוב. |
 |
|
| 1999 |
|
| מגרש הכדורסל מתקרה והופך לסככה. אופיר רוביו מייצג את ישראל ב'מרלבורו' היוקתי. הבהלה מ'באג 2000' מדירה שינה מעיני קברניטינו. ענף השכרת הדירות מתרחב לכל חלקי המשק. מסתמנת חזרה לאופנת הקורקינט. המזכיר קרע שריר – פרק ראשון. אחרון מבני 'שכונת הצריפים' לצד מגדל המים, נהרס תחת שיני הדחפור. ברק מנצח את ביבי בבחירות 99 והופך לראש ממשלת ישראל. תיגמול עבור עבודת שבת ממריץ חברים לתור אחר פרנסה נוספת. מתגלים פגמים ב'שיטת המכרזים'. |
 |
|
| 2000 |
|
| מילניום חדש יוצא לדרך במצהלות ענק בדיסקו.בית הספר הראשון של דלהמיה, הלא הוא הבית האלכסוני, נעקר מאדמתו. 'לוג' רוכשת סידרה של מכונות חדישות. ענף הבננות שובר את גבול אלפיים הטון. צי התובלה המקומי גדל ומתרחב. 'אי השלום' בנהריים נסגר למבקרים בעקבות ארועי 'אינתפדת אל אקצה'. אשדות מכריזה על חידוש תנופת הקליטה. המרפאות של שתי האשדותיות מתאחדות לאחת. מוקמת מינהלת רווחה. מספר כלי הרכב הולך ומצטמצם בהדרגה. |
 |
|
|
|
|
